תצפית זו היא תמצית של מאמר שפורסם בגיליון 2 בכרך 2 של כתב העת של מרכז אלרום "אוויר וביטחון" בדצמבר 2025.
אביתר מתניה[1]
אין עוררין על כך שבשבת השחורה של 7 באוקטובר 2023 חיל האוויר לא הצליח לממש את עוצמתו ולבלום, או לפחות לצמצם באופן ניכר, את מתקפת הפתע של חמאס ופלישתו לנגב המערבי של מדינת ישראל. על-פי תחקיר חיל האוויר, ניתן לומר שחוסר האפקטיביות של החיל במהלך השעות הראשונות למתקפה נבע משילוב של הפתעה מוחלטת משולבת בחוסר מוכנות לתרחיש שקרה, כפי שהתבטא מפקד חיל האוויר (מח"א): "מה שלא היינו עושים, ללא מודיעין והיערכות מקדימה, לא היינו יכולים למנוע את האסון אלא רק לצמצם את הנזק".[2] חיל האוויר כבר החל ללמוד את לקחי הכשל, ובין השאר משדרג את להק השתתפות ומסוקים ללהק השתתפות וגבולות שיהיה אמון על הכנת חיל האוויר לפלישות קרקעיות, פועל להגדלה ולחידוש צי מסוקי הקרב, להצטיידות במטוסי סיור והגנה ולשדרוג ההגנה על בסיסיו מפני איום פריצה/כיבוש קרקעי.[3]
תחקיר והפקת לקחים לצורך אי הישנות תרחישי פלישה דומים לזה של 7 באוקטובר מהווים לבנה חשובה בתהליך הלמידה מאסון זה, אך ראשונה בלבד. כאן אנו מעוניינים לעלות קומה ולהציע בסיס ללמידה כוללת ושלמה מתרחיש "ההפתעה המשברית" של 7 באוקטובר, אותה אנו מגדירים כהפתעה הגורמת למשבר תפקודי, בין אם עקב ערעור תפיסת המציאות של המופתע משום שהתרחיש שקרה אינו נמצא כלל על משרעת האיומים הצפויים מבחינתו, בין אם משום שתמונת המודיעין הייתה שגויה. הלמידה, בשונה מתחקיר, היא כלי להתמודדות עם תרחישים שעלולים להיות שונים מהותית באופן התרחשותם מתרחיש 7 באוקטובר, אך שותפים לו בבסיס ההוויה של מתקפת פתע הגורמת לחיל האוויר שלא לממש את עוצמתו במשך כמה שעות.
הלמידה מתבצעת על בסיס מרחב שלם הנוצר משני צירים. הציר הראשון מתאר מהיכן מגיעה תקיפת הפתע (בהקשר הממד ולא בהקשר מקור התקיפה) - הוא מתחיל מהממד האווירי בלבד, שהוא באחריות מלאה של חיל האוויר, ממשיך בתקיפה הממוקדת בממד הקרקעי, בהיותו הממד העיקרי לכיבוש שטח במלחמה שמאיים על ריבונות המדינה ושרידותה (פלישת החמאס ב-7 באוקטובר), ולבסוף מגיע לתרחיש הפתעה משברי במספר ממדים בעת ובעונה אחת (יבשה וסייבר, אוויר וסייבר, ים ויבשה, וכדומה). הציר השני הוא מושא הפגיעה (מי ומה הנפגע העיקרי). הוא מתחיל מתרחישי הפתעה המכוונים ופוגעים בחיל האוויר עצמו, ממשיך בפגיעה חלקית במדינה – אזור או מגזר כלשהם (כשל 7 באוקטובר כדוגמה המייצגת לפגיעה באזור), שיכולה כמובן לכלול גם פגיעה בחיל האוויר עצמו (מה שלא קרה באופן משמעותי ב-7 באוקטובר) ועד לתרחיש הפתעה משברי של פגיעה נרחבת במדינה או מלחמה כוללת.
בהתאם, נוצרת מטריצה של תרחישי הפתעה משברית. בתוך הטבלה דוגמאות לתרחיש אפשרי בכל קטגוריה.
ציר מושא התקיפה - להיכן כוונה התקיפה |
|
| ||
מדינת ישראל בהיקף נרחב | אזור או סקטור מסוים במדינה | חיל האוויר ונכסיו |
|
|
פלישה כוללת של צבא זר במקביל לפתיחת שתי חזיתות נוספות, מלווה בחזית פנימית של ארגוני טרור ופשע. | תקיפה אווירית וימית על מרכז הארץ, מלווה בתקיפת סייבר על כלל המדינה | תקיפת סייבר על כלל השו"ב והבקרה של ח"א בשילוב תקיפת מתקנים ומטוסים באמצעות כטב"מים ורחפנים וחוליות קומנדו | שילוב מימדים | ציר התווך בו מתרחשת ההפתעה |
פלישה קרקעית של חיזבאללה ומיליציות מירדן ו/או סוריה, בשילוב גורמי טרור פנימיים. | פלישת החמאס לנגב המערבי ב-7 באוקטובר | פלישה קרקעית שמלווה בפלישה לבסיסי חיל האוויר ולמתחמי הגנה אווירית ובקרה | קרקע | |
התקפה מקיפה בהספק גבוה מאוד של טילים, רקטות וכטב"מים על 100 תשתיות קריטיות ועל מרכזי הערים | כטב"מים וטילים בהיקף עצום על כלל בסיסי צה"ל בצפון ועל צוותי ההגנה האווירית | תקיפה מקיפה על כלל בסיסי ח"א באמצעות טילים, כטב"מים ורחפנים | אוויר | |
טבלה: מרחב תרחישי הפתעה משברית בשני צירים – פריסת המרחב מאפשרת הבנה ותכנון מענה לתרחישי קיצון פוטנציאליים בכל רובריקה – ובכך – בקומבינציה - לכל מרחב התרחישים האינסופי. בתוך הטבלה דוגמאות לתרחיש אפשרי בכל אחת מהקטגוריות.
פריסה זו מאפשרת מבט רחב על הפתעות משבריות במיקוד במוכנות חיל האוויר. המשבצת האמצעית – תקיפה קרקעית באזור מסוים במדינה – היא הפלישה של ה-7 באוקטובר. באחרות ייתכנו תרחישי משבר רבים אחרים. לדוגמה, במשבצת השמאלית למעלה, ייתכנו תרחישים, או שילוב תרחישים, של השבתת מערכות השליטה והבקרה של חיל האוויר באמצעות סייבר; פלישה קרקעית של כוחות איכותיים של חמאס, חיזבאללה, או ארגון אחר בסיוע רחפנים ופגיעה ושיתוק בסיסי חיל האוויר; חדירה לבסיס חיל האוויר תוך כדי התממה שלה באמצעות התקרבות של המון מוסת לשער ופריצתו ושיתוק הבסיס באמצעות חוליות טרור או פגיעה במטוסים; וכמובן גם מתקפת טילים מדויקת רחבת היקף.
פריסת מרחב האפשרויות באמצעות קטגוריות יוצרת את מפת התרחישים. לא תרחיש ייחוס אחד, אלא תשעה תרחישים שונים המייצגים קטגוריות שונות. בחירת תרחיש קצה (מייצג קיצוני) בכל אחד מתשעת הריבועים הנוצרים והתכוננות אליהם תאפשר מוכנות גם לתרחישים אחרים שלא הועלו במפורש, בבחינת "קל וחומר". כלומר, פחות חשוב מה התרחיש הספציפי אליו מתכוננים, אלא עצם קיומו של תרחיש קצה ב כל אחת מהקטגוריות.
כיצד הטופולוגיה המוצעת מאפשרת להתמודד עם הפתעה משברית, שכשמה כן היא – הפתעה, הגוררת ערעור תפיסת מציאות ומשבר מוכנות נפשי?
התשובה מבוססת על הלוגיקה תלת השלבית הבאה של תהליך הלמידה מבוסס הטופולוגיה המוצעת לפריסת מרחב תרחישי ההפתעה המשברית. ראשית, פריסת המרחב מבוססת על ניתוח עקרוני שלם על-פני שני צירים של הפתעה משברית אפשרית, מרחב לוגי שנוצר על-פי ניתוח מופשט של פריסת מרחב ולא רגיש למודיעין או לתפיסות מוקדמות על האויב – יכולותיו ומוכנותו, וגם לא על איום ייחוס. ככזה, מרחב זה מגלם בתוכו את התרחישים השונים האפשריים, או לפחות קרוב עד מאוד לכלל סוגי ההפתעה האפשריים. שנית, בניין כוח, מוכנות ואימונים לכלל התרחישים אמורה ליצור יכולת להגיב למצבי משבר שונים באופן כמעט אוטומטי, משום שכמעט כל תרחיש הפתעה משברית שיקרה מוכל בטבלה או הוא קומבינציה של כמה מהם. תגובה שהיא כמעט אוטומטית מצמצמת מאוד את הזמן לתגובה למשבר. במילים אחרות, גם אם תפיסתית החיל ומפקדיו יימצאו במשבר, התגובה החצי אוטומטית אמורה לצמצם את השלכותיו ולעזור לתפקוד כמעט מלא ובמהירות. אותו משפט של מח"א, לפיו "ללא מודיעין וללא היערכות מתאימה..." ישתנה משום שתהיה היערכות מתאימה.
[1] אביתר מתניה הוא פרופסור מן המניין בביה"ס למדע המדינה, ממשל ויחב"ל באוניברסיטת תל אביב, ומכהן שם כראש התוכניות לתואר שני בלימודי ביטחון ובלימודי פוליטיקה, סייבר וממשל, כראש מרכז אלרום לחקר מדיניות ואסטרטגיית אוויר וחלל, וכעורך הראשי של כתב העת של המרכז "אוויר וביטחון".
https://elrom.sites.tau.ac.il/khvqrym/eviatar-matania
[2] https://www.mako.co.il/news-military/2025_q1/Article-7d2464667884591026.htm