אמל"ח דיגיטלי: הפוטנציאל של הפלטפורמות הדיגיטליות הגלובליות לשיבוש שדה הקרב המודרני

בשלושים השנים האחרונות אנו עדים להתפתחותן המואצת של פלטפורמות דיגיטליות גלובליות בהשקעות עתק של חברות מסחריות, החודרות לכל פן בחיינו. באופן דומה למתרחש בעולם האזרחי ניתן להשתמש בפלטפורמות הדיגיטליות הגלובליות גם בממד הצבאי, ובמקרה כזה נכנה את התוצר המותאם לשדה הקרב אמל"ח דיגיטלי. אמל"ח זה הוא ברובו הפלטפורמה האזרחית עם התאמות תוכנה וייעוד לממד הצבאי בתחומים כמו ניווט, מודיעין, תקשורת, חישה והתרעה, מלחמות תודעה ומתקפות וירטואליות. השילוב של טכנולוגיה שבחזית הידע, שעליה מבוססות האפליקציות הדיגיטליות הצבאיות, עם הפשטות והעלות המזערית של הסבתן מהשדה האזרחי לצבאי עומד ביסוד הפוטנציאל שלהן להשפעה מערכתית על שדה הקרב.

התאוריה של חדשנות משבשת של קלייטון כריסטנסן (Christensen, 1997) והתאמתה לשדה הצבאי על ידי גאוטם מוקונדה (Mukunda, 2010) ומקרי הבוחן של מלחמת רוסיה-אוקראינה ומלחמת חרבות ברזל בין ישראל לבין חמאס בעזה – הם המסייעים לנו לבחון את אופן כניסתו של האמל"ח הדיגיטלי לשדה הקרב המודרני ואת פוטנציאל ההשפעה שלו על שדה הקרב ועל המאזן הגלובלי של העוצמה הצבאית. אנחנו מצביעים על כך שלאמל"ח הדיגיטלי יש סיכוי להוות חדשנות משבשת בשדה הקרב הצבאי; שבסבירות גבוהה הראשונים שיפתחו אותו וישתמשו בו בשדה הקרב באופן טרנספורמטיבי יהיו ארגונים דלי אמצעים, ולא ממסדים ביטחוניים-צבאיים גדולים ועליונים טכנולוגית; וכן שבשל שילוב של שתי המגמות הללו יש לאמל"ח הדיגיטלי פוטנציאל להוביל לשינוי מסוים במאזן העוצמה העולמי בין מעצמות צבאיות טכנולוגיות לארגוני טרור ומדינות קטנות, לפחות במספר ממדים של שדה הקרב המודרני.