תפיסותיה האסטרטגיות והמבצעיות של סין – נקודת מבט ישראלית

בשני העשורים האחרונים עוסקת סין בהתעצמות גלובלית ומרחיבה את נוכחותה הצבאית מעבר לגבולותיה, בפרט באוקיינוס השקט, באוקיינוס ההודי, באזור הארקטי וברחבי אפריקה, ובמידה מועטה יותר במזרח התיכון. בהקשר זה בונה סין יכולות צבאיות מתקדמות המיועדות לאפשר לה הקרנת כוח, הן בזירתה האזורית והן בזירה הגלובלית: צי ימי בעל יכולות ארוכות טווח, מטוסים ארוכי טווח, יכולות חלל וסייבר ויכולות לוחמת מידע מתוחכמות.

בספרות האקדמית המערבית קיימות שתי גישות מובילות ומנוגדות זו לזו לניתוח האסטרטגיה שמאחורי התעצמותה הצבאית של סין: מחד גישה מתונה, לפיה סין בעיקר מעוניינת לשמור על האינטרסים הכלכליים והמסחריים שלה ברחבי העולם ושואפת לקדמם בדרכי שלום, ומאידך גישה חשדנית, הסבורה כי בייג׳ין חותרת להשיג דומיננטיות צבאית במטרה לערער את הגמוניית ארה״ב. בין אם סין דוגלת באסטרטגיה מתונה ושוחרת שלום ובין אם היא דוגלת באסטרטגיה תוקפנית, ברמה האופרטיבית הפעלתנות הצבאית שלה מתאפיינת עד כה באסרטיביות תוך זהירות רבה מפני הסלמה, בפרט בים סין הדרומי ובגבול עם הודו.

התפיסות האסטרטגיות והמבצעיות של סין וגישתה לשימוש בכוח שונות מן המקובל במערב. מאז עידן מאו, גישתה האסטרטגית המובילה של סין, ההגנה האקטיבית, משלבת באופן הדוק בין מרכיבים הגנתיים, מרכיבים תוקפניים ומרכיבים הרתעתיים. רעיון ההגנה האקטיבית משקף את העמימות האסטרטגית של סין, אשר ברמה ההצהרתית מבליטה את כוונותיה ההגנתיות אך ברמה האופרטיבית מאמצת עמדה התקפית הנשענת על תהליך בניין כוח מואץ ומקיף.

בתוך כך גיבשה סין תפיסת לחימה מקיפה המכונה "שלוש הלוחמות" (לוחמת מידע, לוחמה פסיכולוגית ולוחמה משפטית), הכוללת מהלכים אשר "עוטפים" את המהלכים הצבאיים במאמץ מקדים, מלווה ואוחר. במסגרת תפיסה זו סין פועלת לפי היגיון מבצעי של לוחמה בלתי סדירה, אשר מכירה בנחיתותה הצבאית לעומת ארה״ב ומבקשת לנצל את נקודות התורפה של היריב באמצעות השגת עליונות בתחומים שונים. הלוחמה הבלתי סדירה שמה דגש מרכזי על השגת עליונות בתחום המידע (בינה מלאכותית, סייבר, מחשוב קוונטי, תקשוב, לוחמה אלקטרונית, חלל, ים ואוויר), הנחשב למרכיב מכריע בשדה הקרב המודרני.

תפיסת "שלוש הלוחמות" מתכתבת עם המדיניות הסינית לטשטוש בין תחומים צבאיים ואזרחיים: בין עת מלחמה לעת שגרה, בין המישור הצבאי למישור האזרחי בבניין הכוח (MCF – Military-Civil Fusion), ובין שימוש בכוח צבאי מובהק לשימוש בכוח צבאי בלתי סדור המוסווה כגורם אזרחי ומיועד להרתיע את האויב או להשפיע עליו.

לטובת מימוש גישות הלחימה הללו פיתחה סין מספר תפיסות מבצעיות מובילות. הבולטות ביניהן הן לוחמה מבוססת מחשוב מתקדם ( Intelligentized Warfare , התרגום המקובל לאנגלית של המונח המקורי במנדרינית), אשר חותרת לנטרל את האויב ואף לפרקו כמערכת באמצעות השגת עליונות בתחומי המידע והטכנולוגיה, ותפיסת ( A2/AD  Anti-Access/Area Denial) סינית, שתכליתה להקשות על יכולתה של ארה״ב להתערב צבאית באזורים הסמוכים לסין.

המעורבות הסינית במזרח התיכון ובצפון אפריקה ממוקדת כעת בכלכלה, בדיפלומטיה ובהשפעה רכה. עם זאת, התפתחותן של גישות אסטרטגיות ותפיסות מבצעיות להקרנת עוצמה גלובלית לצד בניית יכולות המיועדות לכך עלולות להניע את סין להרחיב את נוכחותה הצבאית באזור ואת אספקת האמל״ח אליו – שני היבטים אשר עלולים להשפיע ישירות או בעקיפין על מרחב הפעולה של חיל האוויר הישראלי.