לקראת אסטרטגיה ביטחונית ישראלית לחלל – למידה מאסטרטגיות בעולם

בשנים האחרונות נכתבו במדינות שונות בעולם מסמכי אסטרטגיה ביטחונית בחלל, המכוונים את תהליכי בניין הכוח בהן. מטרת מסמך זה להציע תשתית לדיון בנושא גיבוש אסטרטגיה ביטחונית ישראלית בחלל, לאור האסטרטגיות בעולם. הוא אינו דן בצרכים המבצעיים הקונקרטיים וביכולות שיש לפתח על מנת למלא צרכים אלה, ואינו ממליץ על מבנה ארגוני מתאים לבניין כוח והפעלת כוח בחלל, אלא מבקש לסייע בדיון בשאלות ברובד האסטרטגי: אילו מטרות נכון לקבוע? מהם האילוצים וההזדמנויות הייחודיים בחלל? כיצד כדאי לפעול בחלל? מהם העקרונות לבניין הכוח בחלל?

המתודולוגיה של מסמך זה היא ניתוח מסמכי אסטרטגיה ביטחונית לחלל שגובשו במדינות מרכזיות בשנים האחרונות, והפקת תובנות לאסטרטגיה ישראלית תוך התייחסות להבדלים בין נקודת המבט הישראלית ובין נקודת המבט של מדינות אלו.

לחלל כממד פעולה צבאי מאפיינים שונים מאלה של ממדי הפעולה האחרים, גם בשל מהות האמצעים שבו וגם בשל דרכי הפעולה שעתידים לבחור השחקנים. בחלל הגבולות עמומים יותר בין המרכיבים הצבאיים והמרכיבים האזרחיים, בין השיקולים האופרטיביים והשיקולים האסטרטגיים, ובין עצמאות ישראלית לבין שיתופי פעולה. ההבדלים בין ממד החלל ובין הממדים "הארציים" מצדיקים דיון אסטרטגי אשר יגדיר את העקרונות להפעלת כוח ולבניין כוח בממד החלל, עוד לפני דיון פרטני בטכנולוגיות ובפרויקטים.

בשנים הקרובות צפוי להתחולל תהליך של עיצוב כללי המשחק בחלל, עקב כניסה נרחבת של שחקנים חדשים, השפעתן הגוברת של יכולות בחלל והתפתחות של מגוון איומים. העיצוב יושפע מהסכמים באמצעות מוסדות בין־לאומיים לקביעת "כללי התנהגות נאותים", כפי ששואפות מדינות במערב בהובלת ארה״ב, מתיאום בין "likemind states" וכנראה שגם מאירועי הפעלת כוח. ישראל לא תהיה גורם מרכזי בעיצוב כללי המשחק, מכיוון שאינה מעצמה. עם זאת, יש לה אינטרסים ייחודיים, ולכן חשוב שהיא תנסח לעצמה מהם כללי המשחק הרצויים לה, ותעצב אסטרטגיה לקידומם בהתבסס על קשריה עם ארה״ב ועל יכולותיה הטכנולוגיות.

שיתופי פעולה בין־לאומיים יהיו מאפיין בולט של פעילות בממד החלל לאור פוטנציאל ההשפעה הגלובלי של לוויינים. אפילו ארה״ב, הנהנית מיכולות עצמאיות ורבות בחלל, מגדירה את שיתוף הפעולה עם מדינות אחרות כדרך פעולה מרכזית שלה, ומקדמת בניין יכולות צבאיות על פי עיקרון זה. על ישראל לחתור לשיתופי פעולה עם מדינות אחרות לאור פוטנציאל התרומה במספר מישורים: הגדלת סל היכולות האופרטיביות תודות לפרויקטים משותפים, ביסוס ההרתעה בזכות הקשרים הביטחוניים, חיזוק הנכסיות של ישראל בעיני מדינות בעולם, ושיפור החוסן של מערכי לוויינים שבהם משתמשת ישראל תוך הישענות על מחויבות של שותפים (ארה״ב, בריטניה) להגנה על מערכים לווייניים. שיתופי פעולה בחלל יוצרים הזדמנויות אך גם מייצרים אילוצים, ויצריכו עקרונות להסדרת האיזון בין מענה מיטבי לצרכים האופרטיביים ובין התפשרות לטובת מענה לשותפים המשתמשים באותם משאבים עצמם.

ליכולות בחלל פוטנציאל תרומה רב למגוון צרכים מבצעיים, והתיעדוף הכרחי שכן ההזדמנויות עולות על יכולת המימוש, לפחות בשנים הקרובות. בראייה של הרחבת יכולות אופרטיביות, נכון למקד את בניין הכוח בשלב ראשון בקידום יכולות בחלל שיש להן בלעדיות במשימות חשובות, או שיש להן תרומה ייחודית אשר משנה באופן ניכר את היכולת לביצוע המשימה. האיומים המתגברים על נכסים בממד החלל מובילים לכך שכבר אינו יכול להיחשב למרחב בטוח ובלתי פגיע. מכיוון שכך, חשוב להימנע מיצירת תלות ביכולות חלליות, אם ישנן יכולות ארציות המסוגלות לספק את המענה לצורך במידה סבירה. זאת, גם אם יש יתרון ליכולת חללית בהיבטי גמישות מבצעית או עלות מימוש.

בממד החלל צפויה להיות זיקה הדוקה בין שיקולים אופרטיביים ואסטרטגיים, המכתיבים בניין כוח והפעלת כוח. חשוב שההסדרה הארגונית של העיסוק בממד זה תאפשר ראייה רחבה ושלמה של סוגי השיקולים השונים. בפרט, חשוב לפתח מנגנון שיאזן בין נקודות מבט שונות על בניין הכוח: בין נקודת מבט של בניין יכולות אופרטיביות, שצה״ל ממוקד בה כמי שאמון על הפעלת הכוח, לבין נקודת מבט אסטרטגית, שהגורם המוביל בה הוא הדרג המדיני, ובין נקודת מבט ביטחונית (אופרטיבית ואסטרטגית) לנקודת מבט אזרחית על תהליכי בניין הכוח.

אסטרטגיה ביטחונית נתפסת בעולם כחלק מאסטרטגיה לאומית, המשלבת גם מרכיבים אזרחיים. בישראל מקובלת הפרדה בין האסטרטגיה הביטחונית והאסטרטגיה האזרחית בחלל. אמנם ישנם מנגנוני תיאום בין הגופים העוסקים בתחום הביטחוני (משרד הביטחון, צה״ל) ובין אלה העוסקים בתחום האזרחי (משרד המדע, סל״ה), אולם האסטרטגיות מגובשות כמסמכים נפרדים. גם אם אין כיום תהליך ארגוני המגבש אסטרטגיה לאומית אחת, כדאי לתכנן את האסטרטגיה הביטחונית מתוך הנחה שבהמשך יידרש סנכרון בין המרכיב הצבאי ובין המרכיב האזרחי.