התמודדות עם הגנה אווירית – מגמות ומשמעויותיהן לחיל האוויר ולתעופה האזרחית

לחיל האוויר הישראלי ולתעופה האזרחית אל ישראל וממנה ישנה חשיבות אסטרטגית רבה. במהלך העשור האחרון מתפתחות שתי מגמות מרכזיות העלולות לפגוע בחופש הטיסה ובחופש הפעולה של חיל האוויר ושל התעופה האזרחית, ולכן עשויות לשאת השלכות אסטרטגיות מרחיקות לכת.

מגמת שינוי אחת היא ברובד הטכנולוגיות של מערכות ההגנה האווירית. מזה עשרות שנים מתקיימת תחרות בין הכוח האווירי לבין ההגנה האווירית. לעתים גוברת יכולת ההגנה האווירית, כמו לאחר מלחמת ההתשה שבה "הטיל כופף את כנף המטוס" (כדברי עזר ויצמן, מפקד חיל האוויר לשעבר), ולעתים גוברת יכולת הכוח האווירי, כמו במלחמת לבנון הראשונה ובמלחמת המפרץ הראשונה שבהן הוכרעה ההגנה האווירית מן האוויר. בעשור האחרון גדלים משמעותית יעילותם וטווחיהם של מגוון מרכיבי ההגנה האווירית: אמצעי גילוי, טק״א, שיבוש, מטוסי יירוט ואמצעי הגנה אווירית בספינות. אוסף השינויים יוצר עליית מדרגה, המאיימת לשנות את מאזן הכוחות בין הגנה אווירית וכוח אווירי בתהליך הדרגתי אשר ייפרס על פני העשורים הקרובים.

מגמת שינוי שנייה היא ברובד הדוקטרינרי של הפעלת הגנה אווירית. הולכת ומתעצבת דוקטרינה של שימוש בהגנה אווירית בשגרה כחלק מדיאלוג אסטרטגי, על מנת להשיג הרתעה ולעצב כללי משחק להגבלת הפעלה של כוח אווירי. חלק גדול מיישומה הוא באמצעות כלים "רכים" לשיבוש ולהטרדה ללא הפלת כלי טיס (בפרט אי הפלת מטוסים מאוישים) כדי לצמצם את הסיכון להסלמה. התווך האווירי נוח להפעלת כלים כאלה, ומדינות כמו רוסיה, סין ואיראן עושות בו שימוש.

שתי מגמות אלו עלולות להוביל לשינוי אסטרטגי בשגרה כבר במהלך העשור הנוכחי. הגדלת הטווחים והיעילות של ההגנה האווירית, יחד עם נכונות להפעילה, יציבו איום על חופש הטיסה של מטוסי חיל האוויר באזורים הנחשבים כיום ל״נקיים" מאיום – מעל שטח ישראל ומעל הים. כדי לשמר את חופש הטיסה, חיל האוויר יידרש לפתח יכולות חדשות: כלים "רכים" לשיבוש מערכות הגנה אווירית ולמניעת שיבוש מצידן, אמצעים להגנה מרחבית על כלי טיס הפועלים בשטח ישראל ומעל הים, ובעיקר יכולת מערכתית לנהל מערכה רצופה לשימור חופש הטיסה, אשר תכלול גם מרכיבים שאינם "פנים חיל אוויריים" כגון דיפלומטיה, הסברה וקשרים עם שותפים.

שינוי אסטרטגי מקביל עלול להתחולל בשל איום על תעופה אזרחית. הטווחים הגדלים של אמצעי ההגנה האווירית וזמינותם גם לארגוני טרור ולארגונים פארא־צבאיים יאפשרו לאלה להציב איום ממשי על תעופה אזרחית בעומק ישראל ובנתיבי הטיסה אליה וממנה. מענה לאתגר יצריך ראייה ארגונית שאינה רק בתחום חיל האוויר, שהוא הגוף היחיד העוסק כיום באיום ההגנה האווירית.

ההשלכות האסטרטגיות של מגמות השינוי בהגנה האווירית משמעותיות במיוחד בשל המאפיינים הייחודיים לישראל, בשונה, למשל, מארצות הברית וממדינות מערב אירופה: ישראל מדינה קטנה, וניתן להציב את מערכות הטק״א והשיבוש סמוך לגבולותיה תוך יצירת איום ממשי על כלי טיס בעומק שטחה.

שינוי אסטרטגי עלול להתפתח לאורך זמן גם ביכולתו של חיל האוויר לשמש מרכיב מרכזי במלחמה. עליית מדרגה ביכולות ההגנה האווירית, שתוביל לשינוי מאזן הכוחות בין הגנה אווירית לבין כוח אווירי, תשליך על האפשרות להפעיל את חיל האוויר במתכונתו הנוכחית – חיל שיכולת התקיפה שלו מבוססת בעיקר על מטוסי קרב מאוישים הנושאים חימוש כבד.

שינוי ההגנה האווירית הנדרש לצורך כך צפוי רק בעוד 3-2 עשורים, ולכן יש זמן להיערך אליו. תפיסות אמריקניות המפותחות נגד ההגנה האווירית העתידית מתבססות במידה רבה על מלאי גדול של טילים ארוכי טווח, סד״כ נרחב של כטמ״מ דלי חתימה, מטוסי "דור 6" ויכולת תקיפת מערכות הגנה אווירית בסייבר. הצטיידות במלאי גדול של טילים ושל כטמ״מ דלי חתימה ובמטוסים מתקדמים דורשת משאבים רבים. הפתרון המתאים עבור ישראל משלב בין התפיסה המבצעית הנוכחית, הכוללת מהלך פתיחה להשגת עליונות אווירית ופעולה בנוכחות איום מופחת לאחריו, לבין הפתרונות הטכנולוגיים מן התפיסה האמריקנית.

ניתן לבסס מהלך פתיחה להשגת עליונות אווירית מספקת על הפתרונות הטכנולוגיים החדשים, במטרה לאפשר הפעלת כוח אפקטיבית בהמשך הלחימה מטווחים קצרים יותר ובמשאבים פחותים.

המגמות הטכנולוגיות אינן מציבות רק סיכונים, ומזמנות גם הזדמנויות חדשות. הישענות ההגנה האווירית על רשתיות ועל תוכנה מספקת מגוון הזדמנויות לייצור מודיעין ולשיבוש יכולות ההגנה האווירית. טכנולוגיות מידע, קישוריות, אוטונומיות, מזעור ולחימה בממד הסייבר הם כלים חשובים בפיתוח יכולות ההגנה האווירית, אך גם כלים חשובים בפיתוח יכולות ההתמודדות עימה.

מחקר זה מהווה חלק מתוכנית מחקר העוסקת בבניין הכוח של חיל האוויר לקראת העשור הבא, ומבקשת להניח תשתית ידע מעמיקה לתהליכי קבלת החלטות בתחום. תוכנית זו כוללת מחקרים המנתחים את השינויים הצפויים בתפיסותיהם, באופני פעולתם וביכולותיהם של אויבים ויריבים, ואת השלכותיהם על תפיסותיו ועל יכולותיו המבצעיות של חיל האוויר; מחקרים המנתחים את השפעתם של תהליכי בניין הכוח בצה״ל על חיל האוויר, על הדרישות ממנו ועל ההזדמנויות העומדות בפניו; ומחקרים המנתחים שינויים טכנולוגיים מרכזיים ואת השלכותיהם הרחבות על מאפייני הלחימה האווירית.