תוכניות לאומיות בישראל: לקחים לגיבוש וליישום תוכנית לאומית בתחום החלל

מחקר זה סוקר את תהליכי הגיבוש והיישום של שלוש תוכניות לאומיות בישראל בעשרים השנים האחרונות בתחומי המים, הסייבר והבינה המלאכותית, ובוחן את הלקחים הנובעים מהן לצורך בניית תוכנית לאומית אפקטיבית בתחום החלל.

בשנים האחרונות אנו עדים ליותר ויותר מדינות אשר מגבשות תוכניות לאומיות בתחום החלל על מנת לנצל את ההזדמנויות הביטחוניות והכלכליות המשמעותיות הגלומות בו. עם זאת, מדינת ישראל נותרה עד כה ללא תוכנית לאומית בתחום זה.

תוכנית לאומית מתווה מפת דרכים כללית אשר מסייעת לממש מטרות העולות בקנה אחד עם האינטרס הלאומי במגוון נושאים, כגון פיתוח תשתיות, חינוך, בריאות וביטחון. במחקר זה נותחו שלושה מקרי מבחן של תוכניות לאומיות שגובשו בישראל בעשרים השנים האחרונות בתחומי הסייבר, המים והבינה המלאכותית, על מנת להסיק מסקנות הנוגעות לגיבוש וליישום תוכנית לאומית בתחום החלל. בכל אחד ממקרי המבחן נעשתה חשיבה אסטרטגית מעמיקה אשר מיפתה את התחום, סקרה את היתרונות והחסרונות של ישראל וקבעה יעדים שיש לעמוד בהם. פרט לניתוח מקרי המבחן, הסתמכנו בגיבוש המסקנות על ראיונות שערכנו עם שני בכירים לשעבר בשירות המדינה.

התוכנית הראשונה שנבחנה היא התוכנית הלאומית בתחום המים. תוכנית זו גובשה במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 לנוכח משבר אקוטי במשק המים בישראל. מטרתה המרכזית הייתה להבטיח אספקת מים באיכות ובזמינות הנדרשות לצורכי האוכלוסייה והמשק בישראל, הן בשגרה והן בעיתות משבר. התוכנית כללה שורה של פעולות לצמצום צריכת המים במשקי הבית ובמגזר החקלאי, לצד צעדים להגדלת היצע המים באמצעות השקעה ניכרת בהתפלת מי ים ובטיהור מי שופכין תוך שיתוף פעולה עם המגזר הפרטי. 

בנוסף לכך, התוכנית כללה שתי פעולות תומכות: שינוי מודל תמחור המים, ורפורמה ארגונית במשק המים לריכוז סמכויות בידי רשות המים ותאגידי המים העירוניים, המנותקים מהשפעה פוליטית. התוכנית הלאומית בתחום המים הצליחה להשיג את מטרתה המרכזית ולספק ביטחון מים לאחד האזורים היבשים בעולם, וזאת הודות לחדשנותה של התוכנית וליישומה המוצלח.

התוכנית השנייה שנבחנה היא התוכנית הלאומית בתחום הסייבר. המסד הרעיוני לתוכנית הונח בשנים 2011-2010 על ידי צוות חשיבה שמינה ראש הממשלה והחלטת ממשלה 3611. היעד העליון של התוכנית היה מיצוב מדינת ישראל כאחת מחמש המדינות המובילות בעולם בתחום הסייבר, תוך חמש שנים. זאת, על מנת להתמודד באופן אפקטיבי עם האיומים הקיברנטיים כלפי ישראל ולנצל את ההזדמנויות הביטחוניות, הכלכליות והחברתיות המשמעותיות הטמונות במרחב הסייבר. התוכנית כללה הקמת מערך סייבר לאומי במשרד ראש הממשלה, השקעה אסטרטגית במחקר ובפיתוח תעשייתיים ואקדמיים בתחום הסייבר, וביסוס אקוסיסטם לאומי בסייבר הכולל את האקדמיה, התעשייה, הממשלה ומערכת הביטחון. במבחן הזמן, נראה כי התוכנית הלאומית נחלה הצלחה משמעותית בזכות יישומה האפקטיבי על ידי מערך הסייבר. ישראל נחשבת כיום לאחת המדינות המובילות בעולם בתחום הסייבר, ותעשיית הסייבר המקומית מהווה כ-40 אחוזים מהשוק העולמי.

התוכנית השלישית והאחרונה שנבחנה היא התוכנית הלאומית בתחום הבינה המלאכותית. תוכנית זו גובשה בשנת 2020 בעקבות עבודה של צוות מקצועי אשר הוקם שנתיים קודם לכן על ידי ראש הממשלה. בדומה לתוכנית הלאומית בתחום הסייבר, בבסיס תוכנית הבינה המלאכותית עמד יעד שאפתני למיצוב ישראל כאחת מחמש המדינות המובילות בעולם בתחום תוך חמש שנים. מרכיבי התוכנית כוללים הקמה של מנהלת לאומית למערכות
נבונות במשרד ראש הממשלה, השקעה בתשתיות פיזיות ואנושיות, ופיתוח אקוסיסטם לאומי בבינה מלאכותית, בדומה לזה שפותח בתחום הסייבר. עד כה התוכנית לא אומצה באופן רשמי על ידי הממשלה, ומרבית המלצותיה לא יושמו.

לאור ניתוח שלושת מקרי המבחן הללו וראיונות עם שני בכירים לשעבר בשירות המדינה, גזרנו ארבע מסקנות עיקריות הרלוונטיות לגיבוש וליישום תוכנית לאומית אפקטיבית בתחום החלל. המסקנה הראשונה היא שתוכנית לאומית עשויה להיות קריטית עבור תחומים או סקטורים שבהם קיים צורך לאומי מובהק – כלכלי, ביטחוני או חברתי. מסקנה שנייה היא שמעורבות ממשלתית ממוקדת ומאוזנת בסקטור או בתחום טכנולוגי מסוים יכולה להיות
אפקטיבית ולקדם חדשנות טכנולוגית ועסקית. המסקנה השלישית היא שהמבנה הארגוני של תוכנית לאומית הוא משתנה מרכזי אשר משפיע על מידת הצלחתה. לפיכך, יש מקום לשקול הקמת רשות חלל חדשה במשרד ראש הממשלה, אשר תהיה אחראית על קביעת המדיניות הלאומית בתחום זה ועל יישומה. לבסוף, המסקנה הרביעית היא שמרכיב מרכזי בתוכנית לאומית אפקטיבית הוא פיתוח אקוסיסטם לאומי אשר כולל את התעשייה, האקדמיה, הממשלה ובמקרים מסוימים גם את מערכת הביטחון, ומנצל את יתרונותיו היחסיים של כל אחד מהשחקנים הללו.