שילוב הגנה אקטיבית, פסיבית והתקפית: מחקר משווה של אוקראינה וישראל (2022-2025)
1.12.25
ד"ר שרה-מאשה פיינברג, ד"ר תומר פדלון, יובל פלג
המלחמות באוקראינה ובישראל עוצבו במידה רבה על ידי מתקפות מתמשכות של טילים, רקטות וכטב"מים על מטרות אזרחיות וצבאיות, דבר הממחיש את חזרתה של המלחמה הכוללת (total warfare). מאמר זה חוקר מדוע וכיצד מדינות שונות עומדות בפני כפייה אווירית (aerial coercion) ומפתח מסגרת אנאליטית תלת-שכבתית המורכבת מהגנה אקטיבית (יירוט), הגנה פסיבית (התרעה מוקדמת, מקלטים, מנגנוני רציפות תפקודית), והגנה התקפית (שחיקת יכולת התקיפה של האויב במקור). אנו טוענים כי מידת האינטגרציה בין שכבות אלו משפיעה על עמידות העורף, ומדגימים זאת באמצעות השוואה בין אוקראינה, המאופיינת בהסתגלות תוך כדי לחימה (in bello) תחת מחסור חומרי, לבין ישראל, שבה מיסוד טרום-מלחמתי (ante-bellum) אפשר הסתגלות מהירה – אך לעיתים לא אחידה – לאחר ה-7 באוקטובר. בהתבסס על נתונים ממקורות גלויים (OSINT), מסמכי מדיניות, דיווחים תקשורתיים, וראיונות עם בעלי תפקידים רשמיים, אנשי מקצוע ופעילים אזרחיים, אנו מראים כי שונות בשילוביות בין שכבות ההגנה משפיעה על אופי ההגנה המתקבלת וביצועיה בכל אחד מהמקרים. הממצאים תורמים לדיונים האקדמיים בנושאי עמידות והתמודדות עם כפייה, חוסן והסתגלות תחת לוחמה אווירית, ומציעים בסיס אמפירי לתכנון אינטגרציית ההגנה בסביבות איום גבוהות אחרות.