טורקיה וישראל במזרח הים התיכון: הזווית האווירית

יחסי ישראל־טורקיה ידעו בשנים האחרונות עליות ומורדות. היו תקופות שהתאפיינו בשיתוף פעולה הדוק והיו תקופות של מתיחות ואף עוינות. הנסיבות שהשפיעו על היחסים ברובד האסטרטגי מגוונות: חלקן פנימיות, כמו המאבק בין חילוניות ודת בתוך טורקיה, וחלקן נבע מן היחסים שבין טורקיה וישראל לבין צדדים שלישיים – המתח שבין ישראל והפלסטינים, ניסיונה של טורקיה לבסס את מעמדה בעולם המוסלמי, שיתוף הפעולה של ישראל עם יוון ועם קפריסין או עם מצרים – וכן מן היחסים שבין טורקיה וארצות הברית.

האסטרטגיה הטורקית בעשור האחרון הייתה אסרטיבית, ובמסגרתה פעלה טורקיה צבאית תוך הקרנת כוח לאזורים שונים במזרח התיכון, בין השאר במסגרת מאבק על האזור הכלכלי הבלעדי במזרח הים התיכון כנגד יוון וקפריסין בניסיון לעצב את המצב בצפון סוריה לטובתה וכן בסיוע למלחמת האזרחים בלוב. לחיל האוויר הטורקי תפקיד מרכזי בכל הזירות הללו, והוא פעל בהן באופן שגרתי כמו גם באמצעות מבצעים ממוקדים. הגישה הלוחמנית והנוכחות האווירית המתרחבת של טורקיה מעלות את השאלה עד כמה הן עלולות להשפיע לרעה על פעילותה האווירית של ישראל באזור.

מערכת היחסים של ישראל וטורקיה נמצאת במגמת התחממות מדודה. ישנם אינטרסים משותפים לצד מתחים ברובד המדיני. לרוב המתחים הללו אין השפעה ישירה על הפעילות הישראלית בתווך האווירי ועל חיכוך אפשרי בין טורקיה וישראל. ככלל, האתגרים הישראליים כלפי טורקיה הם מדיניים ולא צבאיים־אוויריים.

כעיקרון, אין גורם שצפוי להוביל לחיכוך יזום בתווך האווירי שבין ישראל לטורקיה, למעט מקרים שבהם טורקיה תרצה לאותת על היעדר שביעות רצונה משיתוף הפעולה הצבאי בין ישראל לבין יוון וקפריסין. טורקיה מגלה נחישות בהפעלת כוח אווירי, גם כאשר היא בעמדת נחיתות לעומת הצד שבו היא מתגרה, אולם בד בבד מגלה זהירות רבה בהפעלת כוח אווירי כלפי מדינות, ומעדיפה בבירור לנהל דיאלוג עם יריביה, לנסות ולהזהירם בזמן אמת ולהפעיל אש רק כערוץ פעולה אחרון. לכן, שמירה על ערוצי תקשורת פתוחים בין ישראל לבין טורקיה תסייע למנוע חיכוך מופרז.

לעומת זאת, הנוכחות האווירית הגוברת של טורקיה במרחב עלולה להוביל למפגשים אוויריים אקראיים שבהיעדר הבנה הדדית עלולים לגרום לחיכוך בלתי רצוי. ניתן למנוע מקרים אלה באמצעות ערוצי תקשורת לפתרון קונפליקטים בזמן אמת ובאמצעות שרטוט תמונת מצב בסיסית על מאפייני הפעילות הטורקית בכלל ובזמן אמת בפרט.

במסגרת ניתוח המענה הנדרש חשוב לזכור שהסד״כ הטורקי מיושן יחסית לסד״כ המצוי ברוב מדינות האזור, והוא מבוסס על מטוסי 16-F בלוק 30 ובלוק 50 ועל טק״א בעל טווח מוגבל (טק״א ארוך 400-S לא נפרס מבצעית בטורקיה בשל לחץ אמריקאי). נחיתות זו אינה מונעת מטורקיה להפעיל את כוחה האווירי ולהתגרות גם במטוסים מתקדמים יותר.

העת הנוכחית פותחת לישראל חלון הזדמנויות לקבוע את עומק הקשרים הצבאיים עם טורקיה. טורקיה מגלה לאחרונה עניין בהידוק הקשרים עם ישראל בשל רצונה להתקרב לארצות הברית ולהיחלץ מבידודה האזורי. מבחינה זו, נוצרה הזדמנות לעצב מחדש את מערכת היחסים עם טורקיה בדרך שתהיה נוחה לישראל.